ישראל מנגיסטו, בן 40 מרחובות, הוא אחד הסיפורים המרתקים בהייטק הישראלי: תלמיד מצטיין שלא קיבל זימון ליחידות הטכנולוגיות המובילות בצה״ל – והיום CTO ומייסד־שותף בסטארט־אפ הלוגיסטיקה Trado, שמגלגל הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה בלי גיוסי הון.
ילדות בין קריית גת לרחובות
מנגיסטו נולד בישראל להורים שעלו מאתיופיה בתחילת שנות השמונים למרכז קליטה בקריית גת. שני מתוך שישה ילדים, הוא מתאר מעבר חד של הוריו מחיי כפר וחקלאות באתיופיה לחיים בישראל – האב שהוא כיום בעל עסק להסעות והאם שעובדת כמנקה באלביט, והמשפחה שעברה לרחובות כשהיה תינוק ומתגוררת שם מאז.
מהישיבה התיכונית לחוזר בשאלה
הוא גדל בתוך עולם של ציונות, אהבת הארץ ותורה, ולמד בבית ספר דתי והמשיך לישיבה תיכונית. בכיתות י״א–י״ב התחיל לשאול שאלות גדולות על אמונה ולא קיבל תשובות שסיפקו אותו, עד שהגדיר עצמו כחוזר בשאלה – אך כזה שעדיין בוחר לשמור שבת.
“הצבא היה מוסלל מאוד אז”
בבית הספר למד מנגיסטו ביולוגיה ומחשבים והיה בין המובילים בכיתה, אבל בניגוד למצטיינים אחרים לא קיבל זימון לממר״ם או ליחידת 8200, אלא שובץ למודיעין שדה לתפקיד לא טכנולוגי. לדבריו, באותן שנים מי שלא הגיע מאזורים מסוימים או לא נשא שם משפחה שנחשב “מיינסטרים ישראלי” כמעט לא התקבל ליחידות החשובות והמסווגות, וגם היום, למרות ניסיונות שינוי, הקצב לדעתו אינו מספיק מהיר.
צעד ראשון בהייטק – דרך טק־קריירה
אחרי השחרור מהצבא ב־2008, מנגיסטו נרשם לקורס בדיקות תוכנה במרכז טק־קריירה, שמכשיר יוצאי אתיופיה למקצועות טכנולוגיים. משם הגיעה ההזדמנות הראשונה: חברת ההדרכה ג’ון ברייס, שהעבירה את הקורס, בחרה בו כמרצה, והוא מצא עצמו נותן כ־120 שעות הרצאה בחודש ומשתלב בפרויקטים אצל לקוחות שונים.
מ־888 עד העובד הראשון בקוויק
אחרי תקופה בג׳ון ברייס הגיע תפקיד הפיתוח הראשון בחברת ההימורים 888, במקביל ללימודי תואר ראשון במערכות מידע בקריה האקדמית אונו. משם המשיך לחברת ooVoo Labs שפיתחה פתרון לשיחות וידאו מרובות משתתפים ונסגרה די מהר, ולאחר מכן ל־COMO, חברה־בת של קונדואיט – עד שהחליט לעזוב כדי להיות קרוב יותר להקמת חברה כשותף, והפך לעובד הראשון בקוויק, פלטפורמת מסחר מקוון להזמנת ומשלוח מוצרי סופרמרקט.
גלידרייה בבית שמש – בית ספר לעסקים
במקביל לעבודתו בקוויק הציע לו חבר להצטרף כשותף בגלידרייה בבית שמש – השקעה קטנה יחסית, אבל עם הרבה לימוד מעשי. מנגיסטו מספר ששם למד מה זה לגייס ולנהל עובדים, לקרוא דוחות כספיים ולתפעל עסק יומיומי שדורש הזמנת סחורה קבועה, ובסוף הדרך מכרו את העסק “ועשינו אחלה כסף”.
DataMix: סטארט־אפ ראשון שלא המריא
ב־2019 קיבל הצעה ממייסד קוויק משה מקסימוב להצטרף להקמת DataMix, חברה שנועדה לספק תובנות עסקיות על בסיס נתוני קופות ממוחשבות – עוד לפני גל ה־AI. החברה התחילה לא רע אך לא הגיעה ליעדים שהציבו לעצמם, והם החליטו לסגור; מנגיסטו מתאר את התקופה כבית ספר אינטנסיבי לאחריות סביב השעון והפער בין מוצר שנשמע מצוין בתיאוריה לבין מפגש עם לקוחות בשטח.
Trado: לוגיסטיקה דיגיטלית, AI ובלי משקיעים
ב־2022 הקימו מנגיסטו ושותפיו את Trado – פלטפורמה שמאפשרת לארגונים להקים זירות מסחר דיגיטליות שבהן הלקוחות יכולים לבחור אם להיות קונים, מוכרים או שניהם. החברה פועלת בעיקר בתחומי קומודיטיז כמו סוכר, קפה ואורז, שבהם היא מצמצמת משמעותית את מספר המת intermediaries ומגדילה את שולי הרווח, אך משרתת גם ריטייל, פארם ומזון, תוך שימוש נרחב ב־AI.
המודל העסקי מתבסס על שותפים פרילנסרים, בעיקר בארה״ב עם נגיעות במרכז אמריקה ואפריקה, שמביאים לקוחות בתמורה לעמלות. לפי מנגיסטו, Trado רושמת הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה, מעסיקה כעשרה עובדים בלבד ונשארת חברת בוטסטראפ – ללא השקעות חיצוניות, עם מימון שמגיע אך ורק מההכנסות, כשאפשרות הכנסת משקיעים נשקלת לעתיד.
“זו לא תקרת זכוכית, זו תקרת בטון”
הנתונים שהוא מציג על השתלבות יוצאי אתיופיה בהייטק קשים: רק כ־1% מהקהילה האתיופית עובדים בהייטק לעומת כ־12% באוכלוסייה הכללית. מנגיסטו מכנה זאת “תקרת בטון”, מספר שלעתים הרגיש שונה בחדרי ישיבות – אבל דווקא התחושת זרות חיזקה את המוטיבציה שלו, וכיום הוא מכהן כדירקטור בעמותת טק־קריירה ופועל לשינוי המצב.
שאיפה לנאסד״ק וקרן לפריפריה
מנגיסטו בטוח ש־Trado תגיע להנפקה בנאסד״ק ומאמין שצריך לשאוף הכי גבוה. אם וכאשר ההנפקה תקרה, הוא מתכנן להקים קרן השקעות שתתמקד ביזמים יוצאי אתיופיה והפריפריה, כדי לפתוח לאחרים את הדלתות שהוא עצמו היה צריך לפרוץ כמעט לבד.
