המאמר טוען שישראל השיגה מסגרת דיפלומטית חדשה מול לבנון וחיזבאללה, שמגדירה תנאי נסיגה שונים לחלוטין מאלה של 2006, ומעניקה לה יתרון אסטרטגי משמעותי. הוא מדגיש שהכדור עובר כעת בעיקר למגרש של המדינה הלבנונית והצבא הלבנוני, ולא של ישראל.
המסגרת החדשה
הטקסט מתאר הסכם שנחתם בוושינגטון, שלפיו ישראל שומרת על אזור ביטחון בעומק כ־8–10 ק״מ בתוך דרום לבנון עד לפירוק מוכח של התשתית הצבאית של חיזבאללה באזור זה. בשונה מעבר, הנסיגה הישראלית מותנית לחלוטין בפירוק הנשק של חיזבאללה ולא תלויה בלוחות זמנים או בלחץ דיפלומטי חיצוני.
עמדת ישראל וארה״ב
לדברי המאמר, הנהגת ישראל מציגה את ההסכם כהישג אסטרטגי גדול: נתניהו חוזר על כך שכוחות צה״ל יישארו בדרום לבנון עד לפירוק חיזבאללה והבטחת ביטחון יישובי הצפון, וסמוטריץ׳ אף רומז על שהות ארוכה ככל שיידרש. ארצות הברית, באמצעות מזכיר המדינה מרקו רוביו, מאמצת קו זה, מציגה את המסגרת כחלק מהחזרת הריבונות הלבנונית, מכריזה על סיוע הומניטרי וביטחוני ניכר, ומקימה מנגנון תיאום צבאי תלת־צדדי ליישום.
הדילמה של חיזבאללה ואיראן
המאמר טוען כי חיזבאללה ניצב בפני בחירה קשה: פירוק מרצון של הכוח הצבאי שמגדיר את מעמדו בלבנון, או קבלת נוכחות ישראלית מתמשכת בדרום לבנון במסגרת מוסכמת ובתמיכת ארה״ב. בנוסף, המסגרת החדשה מוצגת כפגיעה אסטרטגית באיראן, משום שהיא מבודדת את הזירה הלבנונית מהמסלול האיראני–אמריקאי הרחב יותר ומעמידה את פירוק חיזבאללה כמרכיב מרכזי, בניגוד למזכר איראני קודם שדרש נסיגה ישראלית ללא תנאי פירוק.
תפקיד הצבא הלבנוני והפוליטיקה הפנימית
ההסכם מטיל את האחריות המעשית על הכוחות המזוינים הלבנוניים, שצריכים להיכנס ל"אזורי פיילוט" בדרום, לקבל אחריות ביטחונית מלאה ולהוביל פירוק נשק של חיזבאללה שם לפני נסיגות נוספות של ישראל. עם זאת, המאמר מדגיש את הקושי: הרכב הצבא (שיעי בחלקו הגדול בדרום), האזהרות של מפקד הצבא רודולף היקל מפני סכנת פילוג ומלחמת אזרחים, והתנגדות פוליטית מצד נביה ברי, שמטילים ספק ביכולת ליישם את ההסכם.
השלכות אפשריות
לפי המאמר, ההסכם מעביר חלק גדול מהאחריות להמשך התהליך מלישראל למדינה הלבנונית; ישראל וארה״ב הגדירו תנאים וכלים, אך השאלה היא האם לבנון מוכנה ומסוגלת לכפות את סמכות המדינה על חיזבאללה לראשונה מזה עשורים. אם הצבא הלבנוני יצליח לפרק את התשתית הצבאית של חיזבאללה באזורי הפיילוט, ישראל תזכה בגבול צפוני שמוגן באמצעות הסרת האיום הישיר; אם לא, ישראל שומרת על אזור הביטחון תחת מסגרת בינלאומית, בעוד האחריות לעיכוב הנסיגה נופלת על חיזבאללה וביירות.
הערכת המשמעות
המאמר מסיים בכך שהוא מדגיש שההסדר אינו מבטיח שלום יציב, וכי כבר כעת המחיר האנושי בלבנון ובישראל גבוה מאוד. למרות זאת, מנקודת ראות ישראלית, המסגרת משנה את "משוואת המשחק": חיזבאללה לא קובע עוד את רצף האירועים אלא נאלץ לבחור בין ויתור על נשקו לבין קבלת נוכחות ישראלית ממושכת על אדמת לבנון.
מקור: osint613
Tags
חדשות
