רונן, זוכר אותי?
זה אני, איציק בונצל. אבא של עמית ז"ל. ישבתי אצלך בלשכה במתקן השב"כ בתל אביב, כשעוד ניסית למכור לי במילים יפות ש"לקחת אחריות". כבר אז, מול הפרצוף הקר שלך, הבנתי שאין לך אלוהים. הבנתי שאתה לא רואה דם אתה רואה רק את הדו"ח הבא, את המשרה הבאה, את הדרך המלוכלכת לנקות לעצמך את המצפון על חשבון הקברים של הילדים שלנו.
בזמן שאנחנו, המשפחות השכולות, נמקים בבתי העלמין וסוחטים את הלב מגעגוע ששורף כל חלקה טובה אתה כבר בונה לעצמך את ה"אקזיט" הבא. בזמן שדם בנינו עדיין רותח באדמה, אתה מעז, בעזות מצח שטנית שאין לה אח ורע בהיסטוריה, להקים "בית ספר למנהיגות פוליטית".
מנהיגות? אתה?
אתה, שהפקרת אומה שלמה לטבח, לאונס ולחורבן מעז לחנך? ידיך מגואלות בדם של מאות ישראלים. ברגע שתעז להרים יד כדי לאחוז בגיר על לוח הכיתה, דע לך שהגיר הזה ייצבע באדום בוהק. כל מילה שתצא לך מהפה תהיה ספוגה בריח של מוות ושל הפקרה. הייתכן שהשטן ינסה להפוך לדמות חינוכית? האם המחדל הפך אצלך למודל עסקי?
אני שואל את עצמי מי הם אותם סטודנטים עלובים, חסרי עמוד שדרה וערכים, שיסכימו לשבת בשקט ולספוג "מנהיגות" מפי אדם שחתום על החורבן הגדול ביותר מאז השואה? איזו תורה תרביץ בהם?
איך לישון בשמירה כשהאויב על הגדרות?
איך לזלזל בחיי אדם ולשרוד פוליטית?
איך להפוך דם של גיבורים למקפצה לקריירה באקדמיה?
מי שנושא על כתפיו מחדל כה מפלצתי אינו ראוי לעמוד בראש קתדרה. מקומך אינו באוניברסיטה מקומך בבית הספר שבכלא, לבוש במדי אסיר, שם אולי תלמד סוף סוף מהי המשמעות האמיתית של אחריות ושל בגידה באמון הציבור.
אנחנו לא נשתוק. לא ניתן למכסות המילים שלך להפוך את האסון שלנו ל"תכנית לימודים". כל עוד אני חי, אני אהיה שם כדי להזכיר לכל סטודנט ולכל מוסד שייתן לך במה: המורה הזה הוא האיש שהפקיר אלפי יהודים למות.
הדם של אלפי ישראלים ירדוף אותך בכל כיתה, בכל הרצאה ובכל משרה שתנסה לתפור לעצמך. מנהיגות היא דוגמה אישית ואתה הדוגמה החיה לכל מה שרקוב, מופקר ומושחת במערכת ששכחה מה זה להיות יהודי ולוחם.
בבוז ושאט נפש,
איציק בונצל
אבא של עמית בונצל ז"ל – גיבור ישראל שנהרג בגלל המחדל שלך.
Tags
חדשות
