בשבועות האחרונים הורים שכולים העלו קריאות פומביות לדרוש חקירה של תפקיד מחאת קפלן באירועי 7 באוקטובר, כולל טענות כי יש לבדוק האם פעולות המחאה והסרבנות בקרב אנשי מילואים השפיעו על כשירות צה"ל ונכונותו למצבי חירום – מה שייתכן ופגע במענה הצבאי ובתגובות לאירועי אותו יום. לצד זאת, גורמים במחאה מכחישים אחריות ישירה לאירוע הטבח, מדגישים שכל הפעילויות הופסקו עם פרוץ הלחימה והפעילים התרכזו בסיוע לצה"ל ולאזרחים בהקמת חמ"לי סיוע, הסעות והתגייסות אזרחית, כפי שנעשה על ידי הארגון "אחים לנשק" שבין היתר קרא למילואימניקים להתייצב והתארגן באופן מיידי לסיוע נרחב.
רקע המחאה והטענות
מחאת קפלן פרצה בתחילת 2023 כמחאה נגד רפורמות במערכת המשפט והתרכזה בצומת קפלן בתל אביב, והפכה לזירת מחאה בולטת במאבק פוליטי ציבורי בישראל. במהלך 2023-2024 נרשמו מקרים של סרבנות חלקית מצד אנשי מילואים, בעיקר בחיל האוויר, במחאה על הרפורמה, ונפוצה הטענה שהפגיעה בכשירות המילואימניקים תרמה בצורה כלשהי לשיבוש המענה הצבאי ביום האירועים. לצד הטענות, ישנה ביקורת ציבורית הפוכה, הטוענת כי עיקר האחריות למחדל ב-7 באוקטובר מונחת על הנהגת המדינה והממשלה בהיבטי ההתרעה וההיערכות, והדרישה לחקירה עצמאית התמקדה עד כה בעיקר בהם.
תגובות ותפקיד המחאה לאחר 7 באוקטובר
לאחר פרוץ מתקפת חמאס, ארגוני המחאה הפסיקו מיידית את פעילותם הפוליטית וקראו להתגייסות ומתן עזרה, כאשר "אחים לנשק" והגופים שפעלו בזירה אזרחית עסקו בסיוע למערכת הביטחון ולחללים ולפצועים, הקמת חמ"לי פינוי, סיוע למשפחות ולחיילי מילואים ועוד.
הנושא הפך לוויכוח ציבורי סוער בין מגזרים בחברה הישראלית: מצד אחד דרישה של חלק מההורים השכולים ודוברים מהימין לבדוק אם למחאה הייתה תרומה למחדל; מצד שני, פעילי המחאה מדגישים אחריות אזרחית והתייצבות רחבה להגנה על המדינה עם פרוץ הלחימה. טרם הוקמה ועדת חקירה בלתי תלויה שנגעה ישירות לטענות על תפקידה של מחאת קפלן במחדלים הצבאיים ביום הטבח.
Tags
חדשות