13 בספטמבר 2022 – ראש אמ"ן אהרון חליוה: "אני עומד מאחורי האמירה" לפיה "השקט אחרי ‘שומר החומות’ יימשך חמש שנים"; במהלכי ישראל בסיועו של "השגריר" [הקטארי] לייצוב כלכלי והכנסת פועלים [מעזה] "פוטנציאל לשקט ארוך שנים"; "תקופת החגים תמיד רגישה [ביטחונית]; זה משפט כללי, הוא לא החשוב פה"
ב-13 בספטמבר 2022, התארח ראש אגף המודיעין, אלוף אהרון חליוה, בכנס השנתי של המכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן, ולהלן קטע מדבריו בשיחה עם פרופ' בועז גנור:
בועז גנור:
אז אני רוצה לעבור באמת לזירה הבאה, ואני מדבר על הזירה הדרומית כרגע. נמצא איתנו כאן השליח המיוחד של האו"ם לענייני הסכסוך הישראלי – פלסטיני [תור ונסלן], ואנחנו עברנו איזשהו עוד מבצעון או מבצע לאחרונה, אבל בסך הכול, כשמסתכלים על השנה האחרונה, היא שנה יציבה, היא שנה של שקט בדרום, שקט בעזה עצמה. האם אתה חושב שאלה יהיו גם פני הדברים בעתיד הקרוב, לשם הולכים, לאיזושהי יציבות, הבנה בין שני הצדדים, שחילופי האש האלה וחילופי המכות האלה לא מובילים לשום מקום?
אהרון חליוה:
תראה, אני אמרתי בפומבי, בהיותי ראש אגף המבצעים, שאני צופה, שהשקט אחרי ‘שומר החומות’ [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס במאי 2021] יימשך חמש שנים, ולמרות מבצע ‘עלות השחר’ [סבב לחימה בין ישראל לג’יהאד האיסלאמי ב-5-8 באוגוסט 2022], אני עומד מאחורי האמירה הזאת, ואני אומר אותה לא עם גרגר של מלח, עם הרבה גרגרים, כי זה תפקידי תמיד להטיל ספק ותמיד לחפש את הדעה האחרת. אבל בעזה אני מזהה, שלצד הפעלת הכוח וההרתעה המשמעותית מול חמאס, התהליכים שמובלים על ידי ישראל, כמובן בסיוע השגריר [הקטארי, מוחמד אל-עמאדי, ראש הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה] ואחרים, לייצוב כלכלי, הכנסת פועלים, שיפור בחיים שהזכרתי קודם בהקשרים אחרים, יש בו פוטנציאל לשקט ארוך שנים.
בועז גנור:
וזה ההסבר מדוע חמאס לא הצטרף למערכה? מה אתה חושב?
אהרון חליוה:
אני חושב, שההסבר הוא מורכב יותר וזה לא המקום להיכנס אליו, זה לא שחור ולבן או אפס או אחד, יש כאן שיקולים רבים נוספים שקשורים לנעשה בעזה ולסוגיות פנימיות. לא הכל זה חמאס מול ישראל, ולא הכל זה הטרור מולנו, יש פה שחקנים נוספים כמו המצרים, יש פה את מערכת היחסים החמאסית פנים וחוץ, יש פה היבטים של חמאס מול גא"פ [הג’יהאד האיסלאמי] ומשילות בעזה. אני בכלל חושב, שחמאס היה צריך לנקוט פעולות משמעותיות יותר מול הגא"פ [הג’יהאד האיסלאמי], ולא רק להישאר על הגדר. בהקשר לזה אני מציע לו להיות באיזה מבסוטיזם [שביעות רצון]. טוב, החמאס לא הצטרף. אם חמאס תופס את עצמו כריבון ברצועת עזה, הוא היה צריך למנוע מגא"פ [הג’יהאד האיסלאמי] לבצע את הירי ואת הפעולות שהוא עשה. אני לא עושה לו הנחות בעניין הזה. אנחנו הפעלנו את הכוח מתוך אינטרס ישראלי. אני שמח מאוד, שההישגים המודיעיניים והמבצעיים היו כמו שהם היו במערכה הקצרצרה הזאתי. אני מקווה, שהמסר נקלט היטב אצל כל השחקנים. זה גם מקום להודות פה לעשייה המצרית בהובלת הנשיא [עבד אל-פתאח א-]סיסי. הם שותף ראוי ומשמעותי מאוד לביטחון בזירה הדרומית ובכלל. צריך להבין את התפקיד של מצרים בעניין הזה. וכל זה ביחד נותן לי תקווה, שיחד עם המהלכים הכלכליים האזרחיים בעזה, ואני גם מקווה שתהיה התקדמות בהיבטי השו"ן [שבויים ונעדרים] שהוא מין תקרת זכוכית לחלק מאותה התקדמות, ימשיכו וילוו את עזה. אין סיבה להתנגשות הזאת בין חמאס לישראל בנקודת הזמן הזאת, אבל אני רוצה להוסיף עוד משהו. השאלה ששאלת על עזה היא שאלה מורכבת, כי אני מעדיף להסתכל תמיד על הזירה הפלסטינית כמקשה אחת שלמה. נכון שיש בידול בין עזה לאיו"ש [אזור יהודה ושומרון], אבל לשאול שאלות רק על עזה, בלי להסתכל את המרכיבים שמתפתחים ביהודה ושומרון.
בועז גנור:
זו השאלה הבאה.
אהרון חליוה:
בלי להסתכל על ירושלים. אני חוסך לך את השאלה, היא השאלה, כי אני מזכיר לנו, הסכסוך הישראלי - פלסטיני כאן נוכח, אנחנו מנהלים אותו. הוא מעורר את המורכבויות שלו. הטרור והתפיסה הלאומנית הפלסטינית היא קיימת, היא נוכחת, היא לא פסה מן העולם. כל אלה ששמים על האג'נדה את הייאוש הפלסטיני עם פתרון הסכסוך והליכה למדינה אחת, אני לא נמצא שם. התופעה ברורה, אני מבין למה כותבים עליה ולמה עוסקים בה, אבל אנחנו מזהים את התופעות האלה ביהודה ושומרון, אנחנו מזהים את העלייה בפיגועי הירי, אנחנו יודעים כולנו, שגם יושב ראש הרשות הפלסטינית כדרך כל אדם הולך וכמו שאמר לי מישהו בדרך לכאן, אני לא מזדקן, אני מתבגר, גם הוא מתבגר. יש עיסוק בזירה הפלסטינית ביום שאחרי אבו מאזן, יש מורכבות בשטח, ואנחנו צריכים להסתכל על המכלול השלם, גם על חמאס, גם על גא"פ [הג’יהאד האיסלאמי], גם על הסכסוך כולו, ולראות איך ממשיכים לנהג ולספק ביטחון ולסכל טרור. אנחנו חלפנו, עברנו על זה מהר, אבל היינו כאן באירועי טרור משמעותיים בין מרץ למאי. אנחנו מסכלים פיגועים לילה לילה בפעילות ענפה של פיקוד המרכז ושב”כ [שירות הביטחון הכללי]. ובתוך הניהוג הזה יש הרבה מאוד צעדים שצריך לעשות. גם לחזק את השחקנים המתונים, גם לסכל טרור ולעשות את האיזונים האלה כדי לאפשר למי שצריך לעשות את זה לקדם פתרונות ארוכים ומבוססים יותר.
בועז גנור:
אז מבלי משים או עם משים אנחנו זזנו מגזרת הדרום לגזרת המרכז ואני רוצה להישאר שם לרגע, ושמענו את הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] אומר לא מזמן שהוא מתוסכל במידה מסוימת מחוסר המשילות של אבו מאזן, של הרשות הפלסטינית בגדה ובעיקר בצפון הגדה, והוואקום הזה מחייב את צה"ל להיכנס ולעשות פעולות כדי להגן על אזרחי ישראל, וגם כאן אתה הזכרת באמת את העובדה, שאנחנו זוכרים איך נראו תקופות של חוסר משילות כזאת, ולא מזמן. עד כמה אתה מעריך שאנחנו צפויים להידרדרות ביטחונית לקראת חגי תשרי וכן הלאה, גם בגדה עצמה ואולי גם בזליגה לתוך מדינת ישראל?
אהרון חליוה:
תקופת חגים היא תמיד תקופה רגישה, אבל עוד פעם, אני יכול לשים הערכה, שיש פוטנציאל לאירועים ביטחוניים בתקופת חגים, זה נכון תמיד, זה משפט כללי, הוא לא החשוב פה. החשוב רגע להסתכל בטווחי זמן מעט ארוכים יותר. וכשאני מסתכל, כמו שאמרתי, על מציאות ביטחונית או מציאות אזורית ביום שאחרי אבו מאזן ]מחמוד עבאס, יו”ר הרשות הפלסטינית], וזה כבר כאן, זה הרי מאבקי הירושה כבר מתנהלים מתחת לפני השטח. ואני מצרף לזה חלק מהתופעות שאנחנו רואים, כולל צירי ההכוונה של חמאס וגא"פ [הג’יהאד האיסלאמי] לפיגועים, זה מגיע די בעיקר דרך כספים, ואמל"ח [אמצעי לחימה], ואני מבין שראש השב"כ [רונן בר] דיבר בעניין, אז אני צריך להניח הנחת עבודה שיש אפשרות להסלמה. אני רק אומר, זה לא גזירה משמיים. והיות ואני מכיר את המפקד שלי היטב, אני לא חושב שהרמטכ"ל מתוסכל. הרמטכ"ל הוא איש מקצוע שמסמן תופעות ומסמן את הדרכים שהוא חושב שנכון לבלום אותם. פעילות של המנגנונים הפלסטיניים מול הטרור הפלסטיני הפנימי זה קודם כל אינטרס פלסטיני, הם לא שלוחים של ישראל, הם לא פועלים למען מדינת ישראל, הם פועלים למען האינטרס הפלסטיני, והאינטרס הפלסטיני להוריד את רמת הטרור בשטח כדי לייצב את המשילות של הרשות הפלסטינית. זה גם מתלכד עם אינטרס ישראלי, ואני הייתי שמח, שלא נידרש לעצור כל לילה עשרות פעילי טרור, ושהרשות הפלסטינית תעשה את זה, זה האינטרס שלהם. בתוך כל הדבר הזה. אנחנו צריכים לעשות את הפעולות הנכונות ברמה הביטחונית וברמה הלאומית הישראלית כדי לייצב את הרשות הפלסטינית. זה אינטרס ביטחוני ישראלי נראה לי שזה ברור.
סימוכין: https://tinyurl.com/3u3mnuea
קרדיט: Jonathan D. Halevi
13 בספטמבר 2022 – ראש אמ"ן אהרון חליוה: "אני עומד מאחורי האמירה" לפיה "השקט אחרי ‘שומר החומות’ יימשך חמש שנים"; במהלכי ישראל בסיועו של "השגריר" [הקטארי] לייצוב כלכלי והכנסת פועלים [מעזה] "פוטנציאל לשקט ארוך שנים"; "תקופת החגים תמיד רגישה [ביטחונית]; זה משפט כללי, הוא לא החשוב פה"… pic.twitter.com/PEaabNmUrf
— Jonathan D. Halevi (@jdhalevi) August 16, 2025
