עידו קינן, חדר 404 ויקיפדיה |
אלו בכלל הפילוסופית היהודייה־גרמנייה חנה ארנדט, והמשורר והמחזאי ברטולט ברכט, ששיבשו מעט את קו מחשבתו של בני ציפר.
בתחילת החודש שעבר תיכנן ציפר להתייחס בטור האישי שלו, בשער האחורי של עיתון "הארץ", לטורקיה וארדואן, אך ניאות לבקשת מערכת העיתון להתייחס לראיון שהעניק אייל גולן לערוץ 2. כך יצא תחת ידיו טקסט המביע הבנה כלפי אמנים גדולים "המקיימים משגלים עם מעריצות צעירות", וטען כי "בלעדי זה לא תהיה יצירה, עם כל הצער שעלול הדבר להסב לצעירות הללו, שחייהן אולי נפגעו".
מה למהומת הענק שחולל הטור ולארנדט וברכט? "לפעמים לא טוב לקרוא ספרים", מסביר ציפר (63) בראיון מיוחד ל"ישראל השבוע", "אני הייתי תחת השפעת המסה הארוכה שכתבה ארנדט ובה ניתחה את הדמות של ברכט, שהיה אדם בלתי נסבל, בוגדני ופוגעני. היא אומרת שם, בדומה למה שטען גתה, כי לאמנים לא מתייחסים כמו אל בני תמותה אחרים, רגילים. נותנים להם הנחות. הכוונה היא לא שצריך לתת להם הנחות, אלא שזהו מצב הדברים. זה מה שניסיתי לכתוב".
לכתבה המלאה>>> ישראל היום
Tags
חדשות