הצד האפל של ההיי-טק: דיכאונות, הפרעות נפשיות והתאבדויות



מאחורי הזוהר, הכסף הגדול והחיוכים הרחבים בתמונות האקזיט מסתתרים לעתים קרובות לחצים אדירים וחרדות, שכבר הפילו כמה וכמה קורבנות בנפש ומהי המילה המושתקת ביותר בעולם הסטארט-אפים?

"הוא היה אמיץ וגלוי לב, עתיר הישגים אך צנוע, מבריק ויצירתי. איבדנו אדם גדול, חלוץ. צר לי כל כך על שלא הייתי ער לכאבו". כך כתב בתחילת יוני פיליפ לואו על אוסטן היינץ, חברו ושותפו לייסוד הסטארטאפ קמבריאן ג'נומיקס (Cambrian Genomics), ששם קץ לחייו באותו שבוע, בגיל 31.

רק כחצי שנה קודם לכן נראה היה שהיינץ והסטארטאפ שלו עולים על מסלול ההמראה. בנובמבר 2014 הודיע היינץ על גיוס של 10 מיליון דולר, הגדול בתולדות החברה הצעירה, מ־127 משקיעים שונים, בהם כמה קרנות הון סיכון בולטות.

קמבריאן ג'נומיקס לא היה עוד סטארטאפ סטנדרטי. היינץ הקים אותו כדי להגשים רעיון שפורץ את גבולות המדע, הדמיון והאתיקה, ותואר לסירוגין כעתידני, סנסציוני ומטיל אימה: הוא פיתח טכנולוגיית הדפסה של די.אן.איי סינתטי באמצעות לייזר. המצאתו של היינץ, בוגר אוניברסיטת דיוק במדעים שנשר מדוקטורט באוניברסיטת סיאול, הגיעה כחמש שנים לאחר שמדענים בארצות הברית יצרו לראשונה תא סינתטי המבוסס על מולקולת די.אן.איי מלאכותית – הישג כביר בתום מחקר שארך 15 שנה, וצעד ראשון בדרך ליצירת חיים מלאכותיים שיוכלו לספק לאנושות מזון, דלק ותרופות. אולם היינץ חשב רחוק הרבה יותר. "אנחנו מדפיסים חיים", אמר בעת השלמת סבב הגיוס בנובמבר האחרון. "החיים פשוטים מאוד – זה רק קוד, ארבע אותיות, ואנחנו מדפיסים אותו. עם הדפסה של די.אן.איי סינתטי אנחנו יכולים לשפר צמחים, בעלי חיים ואנשים וליצור עולם טוב יותר".


לכתבה המלאה>>> themarker



תגובות

אולי יעניין אותך גם